איך מתמודדים עם קולגות קשים

איך שומרים על יחסים טובים עם האנשים הלא-נחמדים שעובדים איתך. אם עדיין לא מצאת את הדרך - הנה לך שש עצות זהב

2. הדגש בפניו עד כמה חשובים לך היחסים ביניכם, אמור לו שאינך מעוניין לריב איתו או לוותר על מערכת היחסים שהתקיימה עד עכשיו, שאתה מכבד אותו ולמדת ממנו. אם מדובר בויכוח על רקע אישי, הדגש את ההיבטים החיוביים והחבריים שהיו למערכת היחסים ביניכם בעבר.

3. עכשיו הסבר לו שאף על פי כן, בעניין מסוים יש לך דעה שונה. נסה להסביר לו את עמדתך בצורה בהירה ולא תוקפנית. בשלב זה, אל תמתח בשום אופן ביקורת על דעתו. כל ביקורת עלולה להרחיק אותו ולהחזיר אתכם שוב לשני צדי המתרס המנוגדים.

4. הקשב לו - אל תגלגל בראשך מחשבות או תשובות אפשריות - היה שקט מבפנים.

5. לך לקראתו! ציין (אפילו אם זה קשה) נקודות חיוביות שאתה מוצא בנקודות המבט שלו. נסה לשלב בין נקודת המבט שלו ושלך. אם תדבר בנועם אך תבטל את דבריו, לא תצליח לקדם הבנה. אם הדעה שלך 'עושה שכל' ואתה יודע להסביר אותה אין סיבה שלא תגיעו לפשרה.

יתרונות השיטה: הבנה אמיתית שבה שני הצדדים זוכים.
חסרונות – זו הגישה המורכבת ביותר ליישום. הצטייד באורך רוח ורגישות.
                   
שיטת צו פיוס
שיטת זו מיועדת למי שמנסה את שיטת קיסינג'ר ונכשל. היא מעין תוכנית ב' לשיטת קיסינג'ר אותה יש ליישם בזמן אמת במקרה של כשלון תוכנית א'.
נניח שניסית לדבר עם האדם בארבע עיניים, ריככת את ליבו, הסברת לו את דעתך בצורה ההגיונית והבהירה ביותר בלי לומר מילה אחת בגנותו ועדיין הוא מסרב להתפשר וממשיך להתווכח.

אולי המחלוקת גדולה מדי? אולי אתה צריך לשקול מחדש את דעתך? אולי האדם בצד השני
עדיין לא מוכן להקשיב לך? בכל מקרה, כאן נכנסת שיטת צו פיוס הגורסת 'דעות שונות - חברה אחת'.

א. וותר לו בעדינות ואמור לו שתשקול שוב את דעתך (תאמר את זה, אפילו אם אין סיכוי שאתה מתכוון לעשות את זה).

ב. הודה באפשרות שיכול להיות שאתה טועה. זכור, אינך רוצה לחזור על הריב שהתגלע אלא לתקן אותו. תיקון כזה יכול להתבצע רק בעזרת גדלות רוח. גדלות הרוח הגדולה ביותר היא היכולת לסגת.

ג. המעט בחשיבות הויכוח שארע ובודד אותו כאירוע יוצא דופן במערכת יחסים חיובית. על מנת לעשות זאת אתה יכול להשתמש בדוגמאות בהן עבדתם יחד בצורה טובה ולספר שוב כמה למדת ממנו.

ד. ציין שלשניכם זכות לדעות שונות והדגש שוב עד כמה אתה מכבד את דעתו.

גם אם הדעות שלכם שונות. בשיטת צו פיוס, יש סיכוי שתלמדו לחיות אחד עם השני.

יתרונות - יכול לעבוד כמעט בכל סיטואציה. לא חייבים להסכים.
חסרונות - אם אתם עדיין לא מסכימים המחלוקת יכולה להתגלע מחדש 

שיטת האח הגדול
עזור לו כשהוא צריך אותך והוא לא יישכח את זה.

גש אליו בעדינות, אל תשכח שרבתם עכשיו. אמור לו ששמת לב שהוא מתקשה בנושא מסיים ושאתה רוצה לעזור לו. אל תתנשא, אלא הדגש את העובדה שאתה רוצה לעזור. העבודה המשותפת תגבש אתכם ותאפשר לכם להתרכז בנושאים הקשורים למטרה המשותפת, על חשבון נושאים לא מיושבים. 

אפילו אם הוא יסרב, אין ספק שהוא יזכור את ההצעה ויבין אותה כניסיון התפייסות מצדך.

עזרה של 'אח גדול' יכולה להגיע גם בצורת תמיכה בוויכוח. חכם זקן אמר,  'מי שלא נגדנו - איתנו'.
אם תעזור לו ברגע בו הוא צריך אותך, בוויכוח מסוים בו הוא מנסה לשכנע במשהו שחשוב לו, הוא לא יישכח זאת ויזכור שעמדת לצדו.
     
יתרונות השיטה - קל לביצוע ומקנה לך נקודות.
חסרונות - מי רוצה לעזור לדביל כזה?
                   
שיטת האח הקטן
פנה אל הקולגה שלך ואמור לו שאתה זקוק לעצה ממנו. בקשת העצה עדיפה על הצעת עזרה הגוררת לעיתים חשד. מצד שני, עזרה עשויה להתפרש: 'עכשיו כשאתה צריך אותי אתה יודע לבקש עזרה?!'

בקשת העצה מרסקת קרח. מעט אנשים יסרבו למי שמבקש מהם עצה. מלבד זאת למנגנון העצה יש יתרון גדול נוסף: העצה למעשה מכניסה אותו לעור שלך וגורמת לו להזדהות עם הבעיות שלך. עכשיו כשהוא 'במקום שלך' ונאלץ להתמודד עם הצרות שלך, יש סיכוי טוב הרבה יותר שיבין אותך גם בנושאים אחרים.

כיצד לפנות? שוב, בעדינות. אל תציף אותו בסיפור ארוך ממצרים, ואל תבוא ותדרוש עצה, אלא פנה אליו ברגע שקט בו אתם יכולים לדבר באופן רגוע וחסר הפרעות. בקש עצתו בנקודה בה יכולת לפנות להרבה אנשים אחרים, או לא לפנות לאף אחד כלל. אל תפנה אליו במשהו שידרוש ממנו מאמץ אופרטיבי.

כיצד לגרום לו להזדהות אתך? שתף אותו בבעיה שמעסיקה אותך, שתף אותו בנימוקים בעד ונגד בהם אתה מתלבט. אמור לו שהחלטת לפנות דווקא אליו משום שאתה מכבד את דעתו האישית והמקצועית, וחלוק מחמאות ליכולותיו.

יתרונות הגישה - מעט אנשים מבקשים עצה. בקשת עצה יוצרת הזדהות טוטאלית.
חסרונות - מי בכלל צריך עצה? ועוד מהטיפש הזה? ואחר כך הוא עוד יחשוב שאני חייב לו טובה?

שיטת החנופה
יש אנשים שהדרך היחידה לליבם היא התרפסות.
למה? עד כמה שזה לא נעים, יש להודות שמעט אנשים עומדים בהתרפסות עקשנית ואינטנסיבית.
למה לא? יש לציין, שהאופציה הזאת נחותה על האופציות האחרות משום שנקודת המוצא שלה היא נקודה בה אתה מוותר על דעתך, ובה אין פשרה אמיתית אלא פשוט התאמה מזויפת שלך לדעות של האדם השני.

למה בכל זאת? אם אין ברירה אחרת, תמיד כדאי לדעת להתרפס. אולי רבתם על נושא לא חשוב כל כך? אולי עדיף לוותר בקרב הזה ולזכות במלחמה? אם כן, לך אל עמיתך לעבודה והתחל להתחנף - מחמאות, שבחים וחנופות יתקבלו בברכה.
שים לב, לפני שאתה פונה לחנופה, נסה ליישם את גישת קיסינג'ר (המגשר): זכור מה הקולגה שלך אוהב, מעדיף, ולהיפך. החנופה צריכה לגעת בנקודות רלוונטיות.

כדאי להדגיש כי החנופה  אינה בהכרח מזויפת. היא רלוונטית גם במקרים בהם הבנת שאתה טועה.

יתרונות - לא הרבה אנשים עומדים בפני חנופה. אין כמו חנופה לריכוך אנשים נוקשים.
חסרונות -בשיטה זו אין הסכמה או הבנה אמיתית. החנופה לא נעימה ולא תורמת לאגו.

עוקף החנופה
השיטה מיועדת לאלו שבוחלים בהתרפסות ישירה. במקרים מסוימים התרפסות ישירה היא, איך נאמר, דוחה מדי ולפעמים אפילו שקופה מדי.
במקום, חלוק לעמיתך מחמאות ושבחים בפני אחרים, הבע את הערכתך לעבודתו - בסופו של דבר הדברים יגיעו אליו והם ירככו את ליבו ויקרבו אותך אליו.

'יהללוך אחרים' - דברי השבח שאומר עליך אדם אחד לאדם אחר הם אבני הפז הגדולות ביותר של אומנות החלקלקות.

יתרונות - פחות מתרפס משיטת החנופה. פעמים רבות גם אפקטיבי יותר ממנה.
חסרונות - איזה דבר זה להחמיא כל היום למי שאני שונא?.

סיכום
סיומו של סכסוך אינו פשוט והוא דורש אומץ ומאמץ. עם זאת יש דרכים להגיע ללבו של כל אדם ומי ינסה את השיטה הנכונה יצליח ברוב המכריע של המקרים. יש אנשים קשים לפיוס ויש אנשים קלים יחסית. התפקיד שלך כמפייס זה למצוא את השיטה המתאימה לך ולאדם השני, ולעיתים גם לשלב בין מספר שיטות. ההתפשרות מצריכה אורך רוח ונכונות לפשרות. מריבה אף פעם לא מכבדת את בעליה, והגאווה האמיתית שייכת לזה שיודע למחול על כבודו.

לדרושים בהייטק לחצו כאן >>