בינה מלאכותית – הדרך ל-2018

הבינה המלאכותית הידועה גם בשם אינטליגנציה מלאכותית מהווה את אחד מהתחומים המתפתחים ביותר במהלך השנים האחרונים בענף מדעי המחשב.

הבינה המלאכותית

תחום זה העוסק בתכנות מחשבים ומערכות טכנולוגיות נוספות ערוך לפעול בהתאם ליכולות המאפיינות את הבינה האנושית והוא מסווג על פי שתי רמות ביצוע עיקריות; הראשונה מוגדרת כ- 'בינה מלאכותית חזקה', במסגרתה התכונה אמורה לדמות את הפעילות השכלית-מחשבתית של מוח האדם ואילו הרמה השנייה מוגדרת כ – 'בינה מלאכותית חלשה', במסגרתה התוכנה מיועדת לצרכי ביצוע פעולות לוגיות בתחום יישום כזה או אחר.

לאורך השנים האחרונות, חלו תמורות רבות בתחום הבינה המלאכותית, כאשר חלק גדול מהמחקרים בתחום הובילו לפיתוחן של טכנולוגיות מתקדמות במגוון רחב של תחומים, החל מתחום משחקי המחשב, דרך תחום ה-ביג דאטה ועד לתחום הרובוטיקה והרפואה המודרנית.

רשתות עצביות מלאכותיות המשמשות כ - מיני מוח אנושי

אחד מהמחקרים המסקרנים של השנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית הינו מחקר של קבוצת מדעני מוח קוגניטיביים בארצות הברית אשר פיתחו מודל מלאכותי של המוח האנושי באמצעותו הם מנסים להתחקות אחר האופן בו פועלות רשתות עצביות אנושיות.

מודל זה של רשתות עצביות מלאכותיות, מבוסס על רשתות נוירונים שהם למעשה שורות קוד ותוכנה שמטרתה לחקור את תגובותיהן של הרשתות העצביות האנושיות. באמצעות מודל זה, חוקרי המוח מצליחים לדמות את תהליך הראיה של הבינה האנושיות והאופן בו המוח האנושי יודע לזהות ולנתח אותות.

המודלים הקיימים כיום בתחום מאפשרים לחוקרים להבין כיצד המוח האנושי מסוגל לזהות אובייקטיבים סביבו, כאשר פעולות המודלים של הרשתות העצביות המלאכותיות מספקות תוצאות שעד כה רק נוירונים ביולוגיים הצליחו לבצע. הרשתות העצביות המלאכותיות מצליחות כיום לדמות את פעילות אותות הראיה שמקורן ברשתית העין וזאת תוך סינון נוירונים מלאכותיים היודעים להנפיק מידע סמנטי הזהה לאופן בו המוח האנושי יודע ומסוגל לזהות אובייקטים.

כמו כן, המודלים המלאכותיים של הרשת העצבית בכל הקשור למערכת הראיה האנושית, יכולים לחזות באופן מסוים כיצד נוירון כזה או אחר במוח יגיב לכל אובייקט המוצב לנגדו.

רובוט שהתמודד בתחרויות דיבייטינג

PROJECT DEBATER של חברת IBM הינו מחקר המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית. ה-DEBATER הוא למעשה רובוט שבאמצעות בינה מלאכותית, יהיה מסוגל להתעמת עם מומחים אנושיים במסגרת תחרויות דיבייטינג.

תחרויות במסגרתן לכל משתתף מוקצים מספר דקות להציג את טיעוניו בנוגע לנושא מסוים בו הוא מתמחה. במסגרת תחרויות דיבייטינג בהן השתתף הרובוט הוכח כי הוא מסוגל להתמודד ברמה הגבוהה ביותר עם נושאי ויכוח שונים.

רובוט זה מסוגל בין היתר לנתח באופן מהיר את מאגרי המידע העומדים לרשותו ובכך לספק טיעונים ותשובות וזאת באמצעות נאום הנכתב וגם מושמע על ידי הרובוט. מאחורי הפיתוח של הרובוט ניצבת מחלקת המחקר והפיתוח של חברת IBM בישראל, כאשר יכולותיו של הרובוט בכל הנוגע לכתיבת נאומים והשמעתם מבוססת על מאגר מידע של קרוב ל-300 מיליון מסמכים ו-10 מיליארד משפטים.

יכולות נוספת של הרובוט קשורות לכושר הבנת הנשמע מצד המשתתפים האחרים בתחרות וליכולותיו של הרובוט לנהל ויכוח המבוסס על האופן בו המוח האנושי מתמודד עם דילמות אנושיות במסגרת וויכוח וזיהוי טיעונים של הצד האחר לוויכוח.

בינה מלאכותית המסוגלת לתכנת בכוחות עצמה את "צאצאיה" 

פיתוח מלהיב ומסקרן נוסף בתחום הבינה המלאכותית הינו ה-AUTOML של חברת גוגל. הרעיון העומד מאחורי הפיתוח הינו לאפשר לבינה המלאכותית "לייצר" בכוחות עצמה את "צאצאיה" באמצעות מה שמכונה: 'למידת מכונה אוטומטית'. פעולה זו מיושמת באמצעות שכפול וייצור תוכנות ואלגוריתמים על ידי מנוע הבינה המלאכותית.

עד כה, הפיתוח התמקד בניסיון לייצר מנוע בינה מלאכותית המסוגל לשכפל את עצמו במטרה לזהות בני אדם וחפצים בתמונות וזאת באמצעות ניתוב מידע דרך רשתות עצבים מלאכותית, אך לא מן הנמנע שבמהלך העשורים הקרובים, מנוע זה יוכל לשמש אותנו למגוון רחב של תחומים במסגרתם מנוע הבינה המלאכותית יהיה מסוגל לשכפל את עצמו.