ניהול קריירה בתחומי הביומד, ביוטק וקלינטק

רקע כללי:
תחום הביוטק העולמי נמצא בהתפתחות מתמדת ובעיצומה של מהפכה שקטה, שנגזרת מהצורך להתמודד עם שינויים קיצוניים בעולם: התפתחות משבר בתחומי פיתוח תרופות חדשות, התגברות התחרות בין גורמים שונים, כולל גנריים תרופות גנריות, ולחצים תקציביים גוברים על מערכות הבריאות בעולם כולו.

כל זאת לצד שלוש מגמות עיקריות: הזדקנות אוכלוסיית העולם, שיפור סוציו-אקונומי גלובלי (עלייה ברמת החיים, שיפור המודעות לבריאות ועלייה בביקוש לטיפול מונע) וכמובן: לחצים תקציביים – עלייה מהירה ברמת הוצאות שירותי הבריאות בעולם, באופן מוחלט ובאופן יחסי.
בזכות יחסי שוק אלה תחום הביוטק בעולם נהנה מעדנה יחסית ומצמיחה מתמדת, אם כי בקצב איטי.

ביוטק

בישראל התעשייה צעירה יחסית, בת כ-13 שנה, ומעסיקה כ- 40,000 עובדים. בין המעסיקים הגדולים בישראל אפשר למנות חברות פרמצבטיות גדולות לצד חברות קטנות המעסיקות כ-2 – 5 עובדים.
כיום, יש בישראל כ-1,200 חברות יצרניות בתחומי ה-Life Science (כ-850) וה-CleanTech

(כ-350), ובנוסף עוד כ-100 הממוצבות כנותנות שירותים. מדי שנה מוקמות כ-50 חברות הזנק בתחום (בשנים 2005– 2001 הוקמו יותר חברות בתחום זה מאשר בכל תחום אחר).
 

ענף ה-Life Science כולל חמישה תחומים עיקריים:

  1. מכשור רפואי
  2. ביוטכנולוגיה
  3. פרמצבטיקה
  4. מחשוב רפואי
  5. קלינטק
חברות בתחום המכשור הרפואי מהוות יותר מ-55% מכלל החברות בתחום, חברות בתחום הביוטכנולוגיה – 19%,
הפרמצבטיקה – 17% והמחשוב הרפואי – 6%.
למרות שמחצית החברות הן צעירות יחסית, בנות פחות מחמש שנים, 40% מהן הניבו רווחים.
 
מכשור רפואי – חברות המתכננות ומייצרות טכנולוגיה רפואית.
תחומי הלימוד הרלוונטיים לתחום זה: הנדסת ביו רפואה, הנדסת חשמל, הנדסת מכונות והנדסה גרעינית.
 ישראל נמצאת במקום השני בעולם כספקית פתרונות בתחום זה, ובמקום הרביעי בהגשות פטנטים.

קלינטק – כיום אפשר לומר שישראל ממוצבת כ"עמק הסילקון" של הטכנולוגיות הסביבתיות. קיימות מגוון טכנולוגיות לטיפול בשפכים ביתיים ותעשייתיים, להתפלה , לטיהור מים ולשימוש באנרגיה נקייה, שאותן פיתחו ויישמו חברות ישראליות בארץ ובעולם.
תחומי הלימוד הרלוונטיים לתחום זה: הנדסת סביבה, הנדסת מים, הנדסה כימית, הנדסת חומרים ואלקטרוכימיה.

ביוטכנולוגיה – חברות העוסקות במחקר, בפיתוח ובשימוש של מערכות ביולוגיות לתהליכי ייצור או לאנליזה בתחומי התעשייה, הרפואה והחקלאות. ישראל מייצרת מעט ושותפותה ניכרת יותר בספרות המקצועית.
תחומי הלימוד הרלוונטיים לתחום זה: הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסה כימית ותחומי הכימיה והביולוגיה.

פרמצבטיקה – חברות העוסקות במחקר ובפיתוח של תרופות ותכשירי קוסמטיקה.
תחומי הלימוד הרלוונטיים לתחום זה: רוקחות, רפואה, כימיה וביולוגיה.

מחשוב רפואי – ישראל היא בין המובילות בעולם בתחום זה,  הקיים בארץ זה 17 שנה. 95% מהרופאים בארץ משתמשים במערכות מחשוב רפואי לעומת כ- 15% מהרופאים בארה"ב.

 
 ככלל, תחלופת  כוח האדם בתחום ה Life Science היא נמוכה, מפני שהעובדים מגלים לויאליות גבוהה למקום עבודתם ומחפשים משרה לפי תחום העניין בעיקר. יש פחות צורך בעובדים בעלי תארים מתקדמים אך ללא ניסיון תעשייתי , חיפוש העבודה הוא עדיין תהליך איטי יחסית, אולם, בסופו של דבר, הבוגרים מוצאים משרה שעונה על ציפיותיהם.
 
 

מסלולי הקידום השונים:

מחקר ופיתוח

אם העיסוק במחקר מעניין אותך, עליך להשלים לפחות M.Sc במדעי החיים. עם סיום התזה תגיע לצומת החלטה ראשון בתחום: להמשיך ל Ph.D או להשתלב בתעשייה? כמובן שאם אתה רואה עצמך כחוקר המעוניין להשתלב באקדמיה, אזי תמשיך ללימודי דוקטורט ולאחריהם פוסט דוקטורט אחד לפחות (רצוי באוניברסיטה מובילה בחו"ל).


אולם, אם אתה מעוניין להשתלב במו"פ בתעשייה, זה הזמן לחשוב האם לעשות דוקטורט ובאיזה תחום לעשות את התזה. ישנם תחומים (בכימיה למשל) שבהם כדי להשתלב במו"פ דוקטורט הנו הכרחי. אולם, דווקא לביולוגים לעתים יהיה קל יותר להשתלב בתעשייה דווקא לאחר תואר שני.


בנקודה זו, כאשר אנחנו שוקלים את האפשרויות השונות, חשוב לבחור לעשות את התזה בתחום שהוא יותר יישומי-תעשייתי ופחות מחקר טהור. לדוגמה: מי שיבצע מחקר אקדמי בתחום הביו-ריאקטורים, הדיאגנוסטיקה או ה-Cell Therapy, למשל, יהיה לו קל יותר להשתלב בתעשייה לעומת מי שיבצע מחקר בבוטניקה או בכימיה חישובית. החלטות מסוג זה יכולות להשפיע באופן מהותי על אופן השילוב בתעשייה לאחר מכן.
השילוב בתעשייה יכול להיעשות בחברות גדולות או בחברות סטארט אפ, כאשר ההתחלה היא חלק מצוות מחקר ובהמשך מתקדמים לניהול מו"פ עצמאי, ניהול צוות ותפקידי רוחב שונים בהתאם לחברה. במידה שמחקר מעבדתי פרופר אינו מעניין אתכם כעיסוק בחיים, עודף תארים יכול אפילו להפריע לכם באפשרויות השילוב בתעשייה.


ומה אם לא מחקר ופיתוח?
אם למדת תואר ראשון בלבד במדעי החיים, לא תוכל בד"כ להשתלב במחקר ופיתוח, אולם פתוחות בפנייך אפשרויות מגוונות אחרות שבהן תוכל לשלב את הידע אותו צברת בזמן הלימודים. גם בוגרי תואר שני שאינם מעוניינים לעבוד במחקר יוכלו להשתלב בתעשייה בתחומים המשלימים, אולם המשימה תהיה קשה יותר לבעלי דוקטורט.

מחקר קליני

תחום הניסויים הקליניים התרחב מאוד לאחרונה, בשל הבשלות שאליה הגיעו חברות סטארט-אפ שונות הנדרשות להעביר את מוצריהן ניסויים קליניים, כחלק מהליך הרישוי. ההשתלבות בתחום זה אפשרית בדרך כלל לבוגרי תואר שני במדעי החיים.
קיים שוני רב בתחום זה בין הניסיון הנצבר בחברות מכשור רפואי ובין הניסיון הנצבר בחברות הפרמצבטיקה. בוגרי תואר שני שירצו להשתלב בתחום יצטרכו "להקריב" לפחות שנתיים בהשתלבות בתחום ובעבודות זוטרות יחסית ולא מתגלמות, של ניטור מחקרים קליניים ואדמיניסטרציה של מחקרים קליניים, ובהמשך יוכלו להשתלב כמנהלי ניסויים קליניים בדרגות השונות. כדי להתמקצע בתחום חשוב לנסות לשלב גם ניסיון בתחום הרגולציה,מה שימצב אתכם כמובילים בתחום.

וטרינריה

אלה יוכלו להשתלב בתחום מהכיוון הפרה-קליני שבו יש להם ערך מוסף משמעותי, ובהמשך לאחר שהחברה תעבור לניסויים קליניים, להמשיך ולהתקדם בתחומי המחקר הקליני.

רפואה

כיום יש דרישה רבה לרופאים מתחומים שונים, הן לחברות הפארמה והן לתחום המכשור הרפואי. אלה יוכלו להשתלב במגוון משרות תמיכה במחקר הטכנולוגי, תוך מתן ייעוץ קליני רפואי מקצועי לצוותים המפתחים. בנוסף, רופאים יוכלו להשתלב בתפקידי ייעוץ שיווקי בחברות פארמה וכן בניהול ניסויים קליניים. רוב החברות יעדיפו רופאים בעלי ניסיון של מספר שנים מועט לאחר סטאז' והתמחות, בעדיפות להתמחות ספציפית ולא לרפואת משפחה – כירורגיה, פנימית, קרדיולוגיה, אורטופדיה ועוד.

אבטחת איכות

 זהו תחום שצובר תאוצה רבה בחברות פארמה וציוד רפואי, בשל הדרישות הקפדניות והייחודיות לאיכות בתחום זה. כמו כן, ישנם תקנים בינלאומיים ייחודיים שחברות חייבות לעמוד בהם כדי לשווק את המוצרים שלהן. בוגרים יכולים להשתלב בחברות הגדולות בעיקר, תחילה בבקרת איכות בייצור ולאחר מכן באבטחת איכות.
תפקידי ניהול קיימים בשוק עבור מועמדים שצברו ניסיון ספציפי בחברות בתחום  ה-Parma/Medical Device. תפקידים אלה דורשים לרוב תואר שני באבטחת איכות, או לחלופין קורסים ייחודיים בתחום (כגון SCQE).


שיווק ומכירות עבור חברות תרופות וחברות ציוד רפואי

זהו תחום רחב נוסף ומבוקש. לשיווק ציוד רפואי יעדיפו בדרך כלל בוגרי תואר שני, ואילו לתועמלנות רפואית תואר ראשון יספיק בהחלט.
החברות מחפשות מועמדים בעלי רקע ממדעי החיים ויכולת בינאישית לשיווק ומכירות. ניסיון קודם מתחום השיווק והמכירות (עוד קודם לתואר) יהוו יתרון. יש לזכור שתפקידים אלה דורשים רמה מקצועית גבוהה ביותר.

תועמלנים ומשווקי ציוד רפואי מנוסים יקודמו לתפקידי ראש צוות ו/או למנהלי מוצר. בתחום הציוד הרפואי קיימים גם תפקידי Pre/Post Sale – תמיכה מקצועית לאחר המכירה או לפניה, תוך קשר עם גורמים מקצועיים קליניים, כגון בתי חולים, רופאים, אחיות וכדומה, בארץ ובחו"ל. בנוסף, ישנם תפקידים הדרכתיים שונים. תפקידים אלה יתאימו לרוב למהנדסים (בעיקר מהנדסי ביו-רפואה).

הנדסה

כדי להשתלב בשוק התעשייתי, יצטרכו המהנדסים לרוב תואר ראשון בלבד, ולאלה שירצו להשתלב במשרות מחקר ופיתוח נמליץ להמשיך לתואר שני.

 
מהנדסי כימיה/חומרים
 
מהנדסי תהליך שמלווים את הייצור, פותרים תקלות ומפתחים תהליכים יוכלו להשתלב בחברות מיקרו-אלקטרוניקה, בחברות פטרוכימיות ובחברות פרמצבטיקה. כמו כן, מהנדסים אלה, כמו גם מהנדסי סביבה, יוכלו להשתלב בתעשיית ה-Cleantech, בתפקידים ניהוליים כמהנדסי תהליך בכירים וכראשי צוותים, וכן בתפקידי אינטגרציה בכירים.

מהנדסי ביוטכנולוגיה

מהנדסים אלה יוכלו להשתלב בשלושה תחומים עיקריים: תעשיית המזון, תעשיית הביוטכנולוגיה ותעשיית התרופות. המהנדסים יוכלו להשתלב בתפקידי עוזרי מחקר (בתעשייה תהיה עדיפות למועמדים בעלי תואר שני), אבטחת איכות, טכנולוגי מזון ולבורנטים.
 
מחבר: צוות Jobinfo

חזרה חזרה

facebook | LinkedIn שתף ב
צרו קשר עם מומחה השמה
File Size: 3000KB Max
File Types: .doc
*שדה חובהשלח פנייה