שעות עבודה מקובלות בחברות הייטק

לצד ההטבות והתנאים הטובים שמקבלים עובדי ההייטק במקום עבודתם, קיים חיסרון אחד: שעות עבודה נוספות. למרות שקיים חוק הקובע את שעות העבודה הנדרשות מהעובדים בישראל, נוצרים מצבים רבים שבהם נדרש להשלים משימות דחופות או גדולות, בלוחות זמנים החורגים מזמני העבודה הרגילים. כתוצאה מכך מספר שעות העבודה מצטברות לכמות גדולה.

למרות שהחוק אמור לשמור על זכויות העובדים מפני שעות עבודה מופרזות, בישראל הוא לא תמיד נאכף ומעסיקים רבים אינם מודעים לקיומו או שבוחרים להסוות אותו בדרכים יצירתיות כדי לטשטש את מהותו.

חלקם מעודדים את עובדיהם להשתמש במכשירים חכמים המסונכרנים למיילים ולווטאפ, לקיים שיחות עבודה ולטפל במשימות מהמחשב הביתי. מנגד, עובדים שמפריזים בשעות עבודה, אינם מודעים לכך ששעות מרובות עלולות לפגום בתפוקה ובסופו של דבר עלולות לגרום לשחיקה.

אז מה בעצם אומר חוק שעות עבודה ומנוחה, מהו המצב בשטח, ואיך כל זה מיושם בעולם ההייטק? כל התשובות כאן.

מה אומר חוק שעות עבודה ומנוחה הייטק?

חוק שעות עבודה ומנוחה נועד להגן על זכויות דיני העובדים בישראל. למעשה, החוק מגדיר את הזמן בו מותר למעסיק להעסיק את עובדיו, מגדיר את הזכות למנוחה שבועית ואת התגמול עבור שעות עבודה נוספות.

נכון להיום, החוק בישראל מגדיר שבוע עבודה בן 42 שעות (8.4 שעות בממוצע ליום), כאשר ניתן לעבוד כ-3 שעות נוספות ביום ומקסימום 16 שעות נוספות בשבוע. ביחס לשאר העולם, בישראל עובדים פחות ממדינות כמו סין והודו, אך ביחס למדינות מערביות כמו ארה"ב, אנגליה וצרפת, כמות שעות העבודה גבוהה במיוחד.

מהו המצב מבחינת שעות עבודה בהייטק

כאמור עובדי ההייטק נהנים מתנאי העסקה גבוהים במיוחד. חברות רבות מקפידות להעניק תנאי העסקה משתלמים במיוחד עם שכר גלובלי גבוה בהרבה מעל הממוצע במשק.

כיום, החוק אינו תמיד מיושם במלואו בחברות הייטק רבות וחלקן בוחרות שלא לגלם בשכר את שעות העבודה הנוספות. במקום זאת, העובדים מוצאים פתרונות אלטרנטיביים ביחד עם המנהלים, שבדרך כלל מתבטאים בשיחות לשם בקשת העלאה תוספות לשכר החודשי.

רבים מהעובדים מודעים לכמות השעות הגדולה שעלולה לחצות את מגבלת השעות הנוספות שנקבעה בחוק וחלקם אף לא מייחסים לכך חשיבות, אלא מעדיפים לקבל את תנאי העסקה המשתלמים שנקבעו להם בחוזה העבודה.

כתוצאה מכך, חלק גדול מן עובדי ההייטק מעבירים את הרוב המוחלט של היום במקום עבודתם ואף בחלק מן המקרים נשארים לעבוד עד לשעות הקטנות של הלילה. מתוך סקר שהתפרסם באתר כלכליסט, 8% מהגברים ו-3% מהנשים עובדים 11 שעות ביום ו-8% מהגברים ו-5% מהנשים נמצאים במשרד 12 שעות ביום. חשוב לציין כי למרות מספר שעות העבודה הגבוה אין הן מהוות חריגה ועדיין נמצאות בגדר החוק.

מהו מבחן התוצאה

על פניו נראה כי עובדי ההייטק מבלים פחות עם משפחתם מדי יום, אך כאן נשאלת השאלה - האם התנאים המפתים, השכר הגבוה וסביבת העבודה החדשנית, שווים את שעות העבודה הרבות, שעלולות לזלוג לחייהם הפרטיים?

ראשית, על כל עובד נדרש לקחת בחשבון שהנושא שיכול להיתפס כנושא רגיש ואי שוויוני בקרב חלק מהאנשים באוכלוסייה, מפוצה בתנאי ההעסקה המשתלמים.

לאחר מכן, נדרש לייחס את סוגיית השעות הנוספות בהתאם למיומנויות האישיות של עובד. לדוגמה: האם הוא יכול לנהל את זמני העבודה ביעילות? האם הוא מסוגל לאזן בין חיי העבודה לבין המשפחה? ועוד.

בשורה התחתונה, נראה שעל אף שעות העבודה ואי יישום החוק בחלק מן המקרים, הכנה עצמית מקדימה ומודעות למספר שעות העבודה הגבוה, העבודה בהייטק עדיין יכולה להרוות נחת כלכלי לעובדיה ולאפשר להם לסיים את החודש עם מינימום דאגות כלכליות.