לא קיבלת תשובה אחרי ראיון עבודה? המעסיק חייב לעדכן אותך!

כמעט כל מי שחיפש עבודה מכיר את התופעה: מעסיק פוטנציאלי מתקשר אליכם אחרי שקיבל את קורות החיים, עברתם ראיון ראשון, ראיונות-המשך, מרכזי הערכה, מבחני סימולציה, אבחונים פסיכולוגיים, בדיקות גרפולוגיות, שיטות מיון מגוונות ומה לא.

הבעיה היא שישנם מקרים שבהם גם אחרי שבועיים מאז הראיון האחרון, איש לא הודיע לכם אם התקבלתם, נפסלתם, אם יש לפניכם עוד שלב או בדיקה נוספת לפני קבלה - כלום. נשארתם באוויר.

המצב הזה יכול להיות מאוד מתסכל אבל היום הוא מוגדר גם כבלתי חוקי!

קבלת תשובה שלילית לאחר ראיון עבודה - מה החוק אומר?

למעשה, בכל אחד משלבי המיון אתם נדרשים להמתין לתשובה. למה ממתינים בעצם? לא כל החברות מקפידות לשמור את המועמדים ב"לופ" אחרי ראיון העבודה או המבחנים שהם עוברים, ולעדכן אותם לגבי המשך תהליכי המיון. בעבר, במקרים רבים מועמדים שנפסלו לא קיבלו כל הודעה על הדחייה, אלא אם הם פנו למעסיק ובדקו זאת מיוזמתם.

בסוף ינואר 2015 נכנס לתוקפו תיקון מספר 6 ב"חוק הודעה לעובד" (תנאי עבודה). התיקון קובע, כי אחרי ראיון עבודה על המעסיק חלה חובה לתת תשובה למועמד, באמצעות הודעה, באם עבר את תהליכי המיון או לא.

בנוסף, המעסיק מחויב לעדכן את המועמד אחת לחודשיים מרגע הראיון או הבחינה הראשונים אצל המעסיק או מי מטעמו בנוגע לתהליכי המיון, גם אם טרם התקבלו החלטות בעניינו.

אם הוחלט שלא לקבל את המועמד לעבודה – התיקון לחוק מחייב את המעסיק למסור הודעה למועמד לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.

לפי לשון התיקון לחוק, ההודעות לגבי אי-קבלה או הודעות עדכון אחרות לגבי תהליכי המיון יכולות להימסר בין היתר "באמצעי אלקטרוני או אמצעי טכנולוגי אחר", כלומר – גם במייל או אפילו מסרון.

המחוקק קבע כי ההודעה הכתובה תכיל את שם המעסיק, שם המועמד לעבודה, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (אם אינו המעסיק), התפקיד או המשרה שלגביהם נערך המיון, וכן את שמו ותפקידו של שולח ההודעה מטעם המעסיק.

גם אם לא התקבלת - המעסיק ייתן תשובה לאחר הראיון

אם הוחלט שלא לקבל את המועמד לעבודה – התיקון החדש לחוק מחייב את המעסיק למסור הודעה למועמד לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.

לפי לשון התיקון לחוק, ההודעות לגבי אי-קבלה או הודעות עדכון אחרות לגבי תהליכי המיון יכולות להימסר בין היתר "באמצעי אלקטרוני או אמצעי טכנולוגי אחר", כלומר – גם במייל או בהודעת טקסט.

על מנת למסור לידי המועמד את המידע הדרוש כדי לפוגג את אי הוודאות, המחוקק קבע מה תכיל ההודעה הכתובה: שם המעסיק, שם המועמד לעבודה, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (אם אינו המעסיק), התפקיד או המשרה שלגביהם נערך המיון, וכן את שמו ותפקידו של שולח ההודעה מטעם המעסיק.

מכתב תשובה שלילית למועמד לעבודה חלה על המעסיק, לא על חברת ההשמה

במקרה של הודעה שלילית למועמד, התיקון לחוק לא מחייב את המעסיק לנמק את ההחלטה. עם זאת, משפטנים מעריכים כי פסיקות עתידיות של בית הדין לעבודה עשויות לטפל בסוגיה זו ולהבהיר אותה.

בשוק העבודה בישראל, ובמיוחד בתחום ההייטק, חברות רבות מגייסות עובדים באמצעות חברות השמה, מכוני אבחון, יועצים חיצוניים, ציידי ראשים ועוד. זו הסיבה שחשוב מאוד לשים לב לכך שחובת ההודעה חלה על המעסיק, ולא על גורמים אחרים המעורבים בתהליך.

חשוב לדעת גם כי התיקון לחוק כולל מספר סייגים לחובת ההודעה של המעסיק, שלא תחול במקרים הבאים:

• ביחס לתפקיד או משרה שתקופת העבודה בהם אינה עולה על 30 ימים
• ביחס לעבודה בענף ההסעדה
• ביחס לעבודה אצל מעסיק המעסיק לא יותר מ-25 עובדים. 

בנוסף, החוק מאפשר לשר הכלכלה לקבוע סוגי עבודות או מקומות עבודה נוספים שהוראות התיקון החדש לא יחולו עליהם.
בהתאם להוראות התיקון לחוק, סביר להניח שבראיון העבודה הבא שאליו תגיעו תקופת חוסר הוודאות שלאחריו תתקצר.

לחצו כאן לעיון בתיקון החדש בספר החוקים וברשומות באתר משרד המשפטים (עמ' 64 בקובץ).